מרווה (Salvia officinalis) היא אחד מעשבי התיבול הקולינריים הפופולריים ביותר בצפון אמריקה. זהו צמח רב שנתי קל לגידול, בין אם בעציץ ליד דלת המטבח, כחלק מגינת עשבים פורמלית, או מעורבב עם שוליים פרחים.
יסודות סייג
צמח רב שנתי שיחי עד לגובה של מטר עד שלושה מטרים, מרווה קולינרית עמידה באזורי USDA 5 עד 10, אם כי באקלים קר יותר ניתן לגדל אותו כשנתי.
העלים הרכים שלו הם בדרך כלל באורך שני סנטימטרים וחצי אינץ' רוחב ומשתנים בגוונים של ירוק, אפור, סגול או צהוב.הפרחים שלו עשויים להיות לבנים, סגולים או כחלחלים ולפרוח מתחילת הקיץ עד אמצע הקיץ, עולים על קוצים דקים בגובה 10 עד 12 אינץ' מעל העלווה. כמו עשבי תיבול רבים בעלי ריח חזק, מרווה היא במשפחת הנענע, Lamiaceae.
תנאי גידול
מרווה מעדיפה שמש מלאה ואדמה מנוקזת היטב. הוא עמיד לבצורת ברגע שהתבסס והוא מותאם באופן נרחב לסוג הקרקע, גדל באותה מידה באדמת גינה עשירה או במקומות יבשים וסלעיים עם פוריות נמוכה.
שימוש בנוף
הוספת חכמים בכמה צבעים שונים מהווה תוספת אטרקטיבית לגן עשבים או שתילת מיכל.
מלבד ערכה כצמח גן, מרווה יעילה כצמח גבול, במיוחד אם נותנים לה לפרוח.
צורתו המסודרת וירוק-עד הופכת אותו גם ליעיל כשוליים לאורך שבילים או סביב צמחים רב-שנתיים גבוהים יותר.
בגלל מידת הסבילות הגבוהה שלה לבצורת, מרווה נמצאת ממש בבית בקסיריסקייפ, שהם גנים יבשים, שם היא משתלבת היטב עם דשא נוי וצמחים בעלי עלווה כסופה כמו לענה (ארטמיסיה) ואוזני כבש (סטאצ'יס).
טיפוח
צמח מרווה באביב, מרווח בין צמחים במרחק של 12 עד 18 אינץ'. גזום בחזרה ב-1/3 באמצע הקיץ לאחר הפריחה. בסוף הסתיו, כסו את האדמה שמסביב בשכבת חיפוי, כגון שבבי עץ או עלים יבשים. גזום לצורה באביב, מסיר גידול מת או לא מסודר.
ניתן לגדל מרווה מיחורים או מזרעים שהתחילו בבית. ניתן לחלק צמחים גם בתחילת האביב.
עשב זה לעיתים רחוקות מוטרד ממזיקים או מחלות, אך כאשר הוא גדל כצמח בית הוא עלול להיות רגיש לקרדית עכביש. כדי לטפל, שטפו צמחים נגועים בקביעות במים פושרים.
זנים
המינים הנפוצים וכמה זנים משופרים זמינים באופן נרחב במשתלות, עם עשבי התיבול או עם צמחים רב-שנתיים פורחים.
- ל'Aurea' יש עלים צהובים זהובים; אזורי USDA 6-9
- ל'קריספה' יש עלווה מסולסלת דק; אזורי USDA 4-9
- ל'טריקולור' יש עלים בדוגמת סגול, ורוד ולבן; אזורי USDA 5-10
- ל'Beergarten' יש עלים סגלגלים רחבים ולא הצורה הצרה האופיינית; אזורי USDA 5-9
קציר ושימוש
נחשב זמן רב כחומר מחזק לנפש ולגוף, השם salvia מגיע מהמילה הלטינית 'salvere', שפירושה 'להציל' עם הקונוטציה 'להיות בריא'. שימושים רפואיים במרווה כוללים טיפול בהצטננות, שיעול, חרדה והפרעות בקיבה ובמערכת העיכול.
עם זאת, לרוב נהנים מהעשב בבישול. ניתן להשתמש בעלים טריים או מיובשים. לעתים קרובות הם מהווים חומר טעם לנקניקיות, מלית, פסטה ומנות ירקות, וטובים במיוחד עם שעועית. הפרחים אכילים גם כן - השתמשו בהם כקישוט בסלטים או בטמפורה.
קציר וייבוש
כדי לגדל את העלים הטובים ביותר לבישול, קצור את הגידול החדש לעתים קרובות והסר את גבעולי הפרחים כשהם מופיעים.לייבוש, גזרו גבעולים מה-1/3 העליון של הצמח באביב לפני תחילת הפריחה. לתלות הפוך במקום מאוורר היטב עד לייבוש או להניח על תבנית עם נייר אפייה ולהכניס לתנור חם למספר שעות.
עשב המלוח האולטימטיבי
היכולת לקצור מרווה טרייה מהגינה ולהשתמש בה במטבח היא אחת המותרות הפשוטות בחיים. ענף קטנטן שנשתל היום יניב את העלים עתירי הטעם שלו במשך שנים רבות.